דָּוִד מְנַקֶּה לְפֶסַח
בְּבֹקֶר יוֹם רִאשׁוֹן, הִתְעוֹרֵר דָּוִד, הִתְלַבֵּשׁ בִּמְהִירוּת וְאָרַז אֶת תִּיקוֹ לְבֵית הַסֵּפֶר. הוּא כְּבָר עָמַד לָצֵאת מִן הַבַּיִת, אֲבָל לְפֶתַע שָׁמַע צְלִיל מוּכָּר – אַזְעָקָה! דָּוִד מִהֵר לַמִּקְלָט. כְּשֶׁיָּצָא, שָׁמַע עוֹד אַזְעָקָה, וְאַחַר כָּךְ עוֹד אַחַת. הוּא הֵבִין שֶׁכְּנִרְאֶה בְּכָל הַשָּׁבוּעַ הַקָּרוֹב הוּא לֹא יוּכַל לָלֶכֶת לְבֵית הַסֵּפֶר.
בַּהַתְחָלָה שִׂחֵק דָּוִד מִשְׂחֲקֵי קֻפְסָה עִם אָחִיו, אֲבָל אַחֲרֵי שָׁעָה הִרְגִּישׁ שֶׁמִּשְׁעָמֵם לוֹ. הוּא הִסְתַּכֵּל סְבִיבוֹ וְנִזְכַּר שֶׁעוֹד מְעַט פֶּסַח מִתְקָרֵב! דָּוִד הֶחְלִיט לְנַצֵּל אֶת הַזְּמַן וְלַעְזֹר לְאִמָּא.
הוּא לָקַח דַּף וְעֵט וְעָרַךְ רְשִׁימַת נִיקָיוֹן מְסֻדֶּרֶת לְכָל יְמֵי הַשָּׁבוּעַ:
- יוֹם רִאשׁוֹן – חֶדֶר הַשֵּׁינָה: לְאַרְגֵּן וּלְנַקּוֹת מִתַּחַת לַמִּיטָה
- יוֹם שֵׁנִי – הַמִּטְבָּח: לִבְדֹּק מָזוֹן חָמֵץ וְלָנְגֵּב מַדָּפִים
- יוֹם שְׁלִישִׁי – הַסָּלוֹן: לִשְׁאֹב אָבָק וּלְנַקּוֹת חַלּוֹנוֹת
- יוֹם רְבִיעִי – חֶדֶר הָאַמְבַּטְיָה: לְצַחְצֵחַ וּלְסַדֵּר
- יוֹם חֲמִישִׁי – הַמִּרְפֶּסֶת: לְנַקּוֹת וּלְאַרְגֵּן מֵחָדָשׁ
דָּוִד הִרְגִּישׁ גֵּאֶה. הָאַזְעָקוֹת מָנְעוּ מִמֶּנּוּ לָלֶכֶת לְבֵית הַסֵּפֶר, אֲבָל הוּא בָּחַר לֹא לְבַזְבֵּז אֶת הַיּוֹם. כְּשֶׁאִמָּא חָזְרָה הַבַּיְתָה בָּעֶרֶב, הִיא מָצְאָה בַּיִת נָקִי וּרְשִׁימָה מוּכָנָה. הִיא חִיבְּקָה אוֹתוֹ וְאָמְרָה: ״כֹּל הַכָּבוֹד, בִּזְכוּתְךָ נִהְיֶה מוּכָנִים לְפֶסַח מוּקְדָּם עִם בַּיִת נָקִי וּמַבְרִיק!״